איך זה להיות בעלים של רשת מלונות בוטיק בזמן המלחמה הארוכה ביותר בישראל?
כשהקמתי את רשת מלונות הבוטיק שלי, לא דמיינתי שאמצא את עצמי מתמודד עם ניהול עסק בזמן מלחמה ממושכת. ישראל עברה סבבי לחימה בעבר, אך המלחמה הנוכחית – הארוכה והמתישה ביותר בתולדותיה – הציבה אותי עידו הולצמן
כשהקמתי את רשת מלונות הבוטיק שלי, לא דמיינתי שאמצא את עצמי מתמודד עם ניהול עסק בזמן מלחמה ממושכת. ישראל עברה סבבי לחימה בעבר, אך המלחמה הנוכחית – הארוכה והמתישה ביותר בתולדותיה – הציבה אותי עידו הולצמן, מול מציאות חדשה שבה אני נדרש לא רק להמשיך להחזיק בעסק פעיל, אלא גם להסתגל במהירות למצבים משתנים וכאוטיים.
האתגר הראשון: מאבק ההישרדות ברגע שפרצה המלחמה, התיירות בישראל צנחה. מלונות הבוטיק, שהיו שוקקים באורחים מקומיים ובינלאומיים, פתאום נותרו ריקים. עסקי המלונאות מבוססים בעיקר על תיירות נכנסת, אך במלחמה הזו הכול נעצר. כשישראל נכנסה למצב חירום, נאלצתי להחליט: האם לסגור, לצמצם פעילות, או למצוא פתרונות יצירתיים כדי להמשיך לתפעל את המלונות?.
ההחלטה: מלונות בוטיק למפונים ההחלטה הראשונה שקיבלתי הייתה להמיר את חדרי המלון למקומות לינה עבור המפונים. בשונה מנתוני התאחדות המלונות, שמציגה שיש כ-57,000 חדרי מלון בארץ, ישנם כ-300,000 מקומות אירוח נוספים כמו מלונות בוטיק ודירות Airbnb, שהיו חיוניים עבור 143,000 המפונים מהדרום ומהצפון. לא כל המפונים בחרו להתארח במלונות; רבים העדיפו לשכור דירות עם הכסף שניתן להם. המלונות שהשכילו לסגור עסקאות מהירות עם משרד התיירות לאירוח מפונים זכו לפעילות, בעוד שאחרים, שהתמהמהו, נשארו עם חדרים ריקים וללא הכנסות.
הלוגיסטיקה: תפעול תחת אש לנהל מלון בזמן מלחמה זה אתגר שלא הכרתי קודם. הצוותים, שבדרך כלל פועלים בתנאים רגילים, נאלצו להתמודד עם לחצים בלתי צפויים: מפינוי חדרים בזריזות ועד לסידורי בטיחות ושירותים חיוניים. הצורך להבטיח רמת שירות תחת תנאים קשים היה מבחן אמיתי לכולנו. במקביל, נדרשתי להתמודד עם מחסור בכוח אדם בעקבות גיוס עובדים למילואים – כולל עצמי, עידו הולצמן, שהתגייסתי לשני סבבי מילואים בסיירת צנחנים, והם נמשכו 170 ימים.
חוויתי את הדילמה הזו באופן אישי – פיקוד על צוות קרבי בשטח מול הניהול מרחוק של רשת המלונות. לאחר סיום סבב המילואים השני, כתבתי לחיילים שלי על תחושת האחריות וההקרבה שכולנו חווים, על האי-צדק שבין מי שתורמים למדינה ומי שנשארים מאחור, ועל הכאב של פינוי יישובים ועל ההתמודדות עם המורכבות האנושית במצבי לחימה.
ההשלכות הכלכליות המלחמה גרמה להפסדים כלכליים עצומים. הכנסות המלונות נפגעו, פרויקטים מתוכננים כמו כפר הנופש ברמת הגולן נדחו, ותזרים המזומנים הצטמק. במקביל, ראינו את קריסתן של רשתות מלונות גדולות כמו "אוליב", שהפעילה מלונות במשך יותר מעשור והגיעה לפשיטת רגל, רשת "בראון" שנמכרה לאחר שהחובות הכבידו על בעליה, ורשת "סלינה", שהונפקה בשווי של 1.2 מיליארד דולר, אך נמחקה מהבורסה. לעומת זאת, תקופה זו פתחה הזדמנויות לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ולאסוף את השברים.
הסתגלות לעולם חדש המלחמה לימדה אותי, עידו הולצמן, שיעורים חשובים בניהול בזמן משבר. הבנתי שהשוק והתיירות ישתנו אחרי הלחימה, והיינו צריכים להתכונן למציאות חדשה. האורחים יחזרו, אך דרכי הניהול ישתנו בהתאם לצרכים חדשים.
לסיכום להיות בעלים של רשת מלונות בוטיק בזמן מלחמה זה אחד האתגרים הגדולים שעמדתי בפניהם. אך יחד עם הקשיים, זה גם זמן שמזכיר לי למה הקמתי את העסקים מלכתחילה – לשרת אנשים, להעניק להם תחושת בית וביטחון, ולשמור על העסק גם בזמנים הכי קשים.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
