מה הקשר בין סקרים לחוות דעת מומחה במשפט?
רק מקריאה של הכותרת אנחנו בטוחים שהרבה גבות יורמו באוויר. מה הקשר בין סקרים לחוות דעת בבית משפט? זה נשמע מעט כמו התחלה של בדיחה בסגנון כומר וזברה נכנסים לפאב, אך למעשה הקשר בין סקרים וחוות דעת משפטיות עמוק יותר מאשר סתם הלצה
רק מקריאה של הכותרת אנחנו בטוחים שהרבה גבות יורמו באוויר. מה הקשר בין סקרים לחוות דעת בבית משפט? זה נשמע מעט כמו התחלה של בדיחה בסגנון כומר וזברה נכנסים לפאב, אך למעשה הקשר בין סקרים וחוות דעת משפטיות עמוק יותר מאשר סתם הלצה. אז במאמר הזה אנחנו רוצים לשתף אתכם במידע שאולי יהיה רלוונטי לחייכם ביום מן הימים, אנחנו מקווים שבצורה של שאלה ב-20 השאלות של הארץ ולא כי תזדקקו לכך בפועל.
איך סקרים מתחברים לחוות דעת מומחה בבית משפט?
השימוש ההיסטורי הראשוני של סקרים בבתי משפט החל עוד אי שם בשנות ה-50 של המאה הקודמת. בהתחלה השימוש המשפטי שנעשה בסקרים התמקד בוויכוחים הקשורים לסימונים מסחריים ותביעות בין מותגים על דעת הקהל. המחשבה הייתה שכאשר נושא המשפט הוא דעת הקהל, אין דרך נכונה יותר מאשר להשתמש בסקרי דעת קהל כדי להצביע על איך הציבור תופס כל אחד מהצדדים במשפט. אבל מאז עברו הרבה מים בירקון ובתי משפט מקבלים סקרים בקשת רחבה יותר של נושאים.
המונח "חוות דעת מומחה" נתפס אצלנו בראש ובראשונה ככזה שמתייחס לרופאים ואנשי מקצוע מכובדים שבאים להעיד במשפטים שאנחנו רואים בטלוויזיה. למעשה מה שמוגדר בבית המשפט כ"ידיד נאמן של בתי המשפט" יכול להיות אדם מן היישוב שכל ייחודו הוא שהוא מתמחה בתחום מסוים. בתביעות רבות משתמשים בעדים מומחים שהם שיפוצניקים או אינסטלטורים, לא שאנחנו מורידים מכבודם של בעלי מקצועות אלו, כך שאפשר להבין שלא חייבים להיות מומחה לרפואת צוואר כדי לבוא ולהעיד בפני בית המשפט.
למעשה כאשר אנחנו מתייחסים לסקר כחוות דעת מומחה, אנחנו לא מתייחסים לסקר כשלעצמו שכן הסקר הוא רק אסופה של נתונים. מה שחשוב לא פחות הוא האדם שיבוא להציג את הסקר וידבר על הכלים המדעיים שהשתמשו בהם לצורך איסוף ודגימת הנתונים. אותו אדם שיציג את הסקר בפני בית המשפט הוא למעשה האדם החשוב בכל העניין שכן יכולת הדיבור שלו בפני בית המשפט והצגת הנתונים בצורה ברורה וקוהרנטית הם אלו שבסופו של דבר יעזרו להכריע את הכף.
באילו מקרים משתמשים בסקרים בבית משפט?
דיברנו קודם על השימוש ההיסטורי של סקרים בבתי משפט, אך כיום אפשר להביא דוגמאות רחבות יותר שעוסקות בנושאים מורכבים יותר. כיום אפשר למצוא שימוש בסקרים בתיקים משפטיים הקשורים לתביעות נזיקין, תביעות צרכניות, תביעות ייצוגיות, הוצאת לשון הרע והרשימה עוד ארוכה. אבל בואו ונבחן כמה מקרים ספציפיים ונראה כיצד הסקרים עזרו להכרעת הדין.
- הסיליקון בחלב של תנובה – המקרה המפורסם ביותר שבו השתמשו בארץ בסקרים כחוות דעת מומחה בבית משפט היה בתביעה הייצוגית נגד חברת תנובה שהוסיפה סיליקון לחלב העמיד ששיווקה באותה תקופה. הפרשייה הזו הובילה לשינויים מרחיקי לכת ובזכות הסקרים שבהם השתמשו בתביעה נפסק הפיצוי הכספי הגבוה ביותר בהיסטוריה של התביעות הייצוגיות בישראל.
- נענע דיסק נגד נטוויז’ן – עוד תביעה מפורסמת שבה השתמשו בסקרים כדי להבין את מהות התביעה היה כאשר חברת נטוויז’ן ביקשה למנוע מחברת נענע-דיסק להשתמש בכתובת אתר האינטרנט הנושא את השם נענע בטענה שזה הפורטל שלהם. בזכות הסקר התקבלה תמונה מדויקת יותר של הבנת הצרכנים את הדומיינים השונים והדבר סייע לקבלת הכרעת הדין.
- סימון הארנב – בתביעה ייחודית שהתרחשה נגד חברות המסמנות את מוצריהן בסימון הארנב, סימון המעיד על כך שהמוצר לא נוסה על בעלי חיים, השתמשו בסקרים כדי להבין מה הציבור מבין מהסימון המדובר והאם השימוש בו ללא השגחה הוא בגדר מעילה באמון הציבור.
ישנם עוד מקרים רבין שבהן השתמשו ומשתמשים בסקרים בבתי משפט, אנחנו רק מציינים כמה מקרים היסטוריים מקומיים ששווה להיות מודעים אליהם. אז מובן שאנחנו לא מאחלים שאיש מקוראי המאמר הזה יזדקק יום אחד לשירותי סקרים בהקשר של בית משפט, אך תודו שהיה נחמד להתוודות לפרט המעניין הזה.
