בוררות
הליך הבוררות הוא אלטרנטיבה ראוייה להכרעה בסכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט,היתרון של הבוררות הוא שניתן להסדיר מראש, בהסכמת הצדדים המסוכסכים,בהתאם לאופי ונסיבות בעלי הדין ומהות הסכסוך.
בוררות
הליך הבוררות הוא אלטרנטיבה ראוייה להכרעה בסכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט,היתרון של הבוררות הוא שניתן להסדיר מראש ,בהסכמת הצדדים המסוכסכים,בהתאם לאופי ונסיבות בעלי הדין ומהות הסכסוך. את כל התנהלות ההליך.
- קביעת זהות הבורר.
- סמכויותיו
- הגדרת נושאי הכרעתו
- קביעת הדין המהותי
- קביעת סדרי הדין ודיני הראיות
- מועד מתן פסק הדין
- זכות הערעור
החלטות אלו מחייבות הן את הבורר והן את הצדדים.החלטת הבורר קיבלה ע"פ חוק,מעמד של הכרעה שיפוטית. עם הגשת הכרעת הבורר לבית משפט, השופט יקנה לה תוקף של פסק דין. וניתן יהיה לאכוף את ההכרעה בהוצל"פ ובכל מוסד ממשלתי.
בוררות מהווה שיטה אלטרנטיבית לישוב סכסוכים באפן הדומה ביותר לבית המשפט, הבורר מכריע בסכסוך לאחר שהצדדים שטחו בפניו את כל טענותיהם.הצדדים מחליטים מראש, אם ניתן יהיה לערער על ההכרעה משכך, הליך הבוררות מעניק לצדדים שליטה רבה יותר על דרך ניהול ההליך. ההרשאה הרגולטיבי לקיום הליך זה הוא חוק הבוררות התשכ"ח- 1968.
אליו נוספו שני תיקונים :
האחד, בשנת 1974 והשני,הנקרא תיקון מס’ 2 משנת 2008, שהוסיף את יכולת הערעור והנמקה
הסכם הבוררות
הסכם הבוררות הוא הבסיס המשפטי לקיום ההליך. והוא "מצהיר" על רצון הצדדים לבחור במנגנון הבוררות על פני בית המשפט. ולהעניק לבורר את סמכותו לדון ולהכריע בסכסוך המובא לפניו.
קביעת תנאי הבוררות
בתוספת הראשונה לחוק הבוררות כלולות 21 התניות עליהן יש להקפיד. אלא אם הסכימו הצדדים אחרת מפורשות ובכתב וגוברים על ההוראות הקבועות בתוספת.
החוק מעניק לבורר אוטונומיה לדון בסכסוך מבלי להיות כבול לסדרי הדין או לדין המהותי .
במסגרת הסמכויות ,שהעניק המחוקק לבורר,קבע כללים מסמיכים המקנים לו את הסמכות
- להורות על גילוי מסמכים
-לגבות עדות
-לדרוש מילוי שאלונים
- למנות מומחים
זכות הערעור
סעיף 24 לחוק הבוררות קובע 10 עילות ביטול.
סעיף 21(א) לחוק הבוררות מטיל חובה קוגנטית על הבורר לנמק את פסק הבוררות. במטרה לאפשר הליך ערעור לפני בורר, בשונה מערעור לבית משפט. גם כאן הצדדים יקבעו את ערכאת הערעור
ביטול פסק הבוררות
- סעיף 24(9) לחוק הבוררות
- סעיף 24(10) לחוק הבוררות
אלו מקרים חריגים שעניינם פסיקה בניגוד לתקנות הציבור או התקיימותם של מעשי מרמה או עיוותי דין.
ערעור ברשות לבית המשפט
סעיף 29ב לחוק הבוררות מרשה לצדדים להגיש בקשת רשות ערעור לבימ"ש, כדי שיוכלו לפנות ,דרישת החוק היא
- הסכמה מראש בהסכם בכתב
- הבורר יכריע על פי הדין המהותי
- הבורר ינמק את פסקו
ניהול פרוטוקול
ההליך יינקט אך ורק אם התרשם בית המשפט שנפלה טעות יסודית ביישום הדין, שיש בו כדי לגרום עיוות דין.
חובת האחריות האתית. בורר שהסכים למינויו ינהג בנאמנות. ויעשה גילוי נאות, באם יש לו קשר עסקי,משפחתי, או ,שייצג אותו בעבר,או נתן לו שירות אחר. במידה והצד השני הסכים, הרי שהחוק בעניין זה דיספוזיטיבי והוא לא יתערב.
הוצאות ותשלומים
שכר הבורר- המחוקק נתן לבורר אוטונומיה לקבוע את שכרו.
הוצאות העדים- הבורר רשאי לזמן עדים. ויש לקבוע להם את שכר טרחתם
חוות דעת ממומחה - החוק מעניק לבורר את הסמכות להזמין חוות דעת החוק העניק לבורר סמכות לעכב את המשך הדיון ואת מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור אלא אם הורה בית המשפט אחרת. תיעוד הישיבות- במידה וסכמו הצדדים על זכות הערעור. יש לתעד את הישיבות בפרוטוקול. עדים עד בהליך הבוררות כמוהו כעד בבית המשפט וחלים עליו זכויות וחסיונות כאילו הופיע בפני שופט. עם זאת ,שמורה לו הזכות לבקש מבית המשפט לבטל את הזמנת הבורר,ולהוכיח כי בזימונו נעשה שימוש לרעה בהליכי הבוררות. דיון בהיעדר צד. צד שזומן לישיבה ולא התייצב רשאי הבורר לדון בישיבה זו בהיעדרו..
יש לכם עוד שאלות לשמרית אלישע - יעוץ,אימון, טיפול ומנטורינג,טיפול, מודיעין? כנסו!
יועצת נישואין ומאמנת אישית, ראשון לציון
0523451834
