”מה אומרים לילדים?”: מדריך להורים על תקשורת נכונה במהלך תהליך הגישור והפרידה
כותבת המאמר הינה עו”ד אירית אלישר מנוף איילון, מומחית לדיני משפחה, גישור וצוואות. פרידה או גירושין הם מהאירועים המטלטלים ביותר בחיי המשפחה. עבור הילדים, זוהי רעידת אדמה רגשית, שבה המרחב הבטוח שלהם מתערער. תהליך הגישור, בניגוד למאבק משפטי, מאפשר להורים לשמור על שפה אחידה ומכבדת. אבל איך מדברים איתם נכון, ומהם כללי הברזל לשמירה על נפשם בתקופה זו?
היתרון המרכזי של גישור: שליטה בנרטיב
כאשר הורים בוחרים בגישור, הם בוחרים לנהל את הפרידה בחדר סגור, ולא באולם בית המשפט. המשמעות היא שאתם, ההורים, מחליטים על התוכן והטון של הסיפור שמסופר לילדים.
גישור מאפשר לכם:
-
לגבש מסר אחיד: במקום שהילד ישמע גרסאות שונות (או גרוע מכך – ירגיש שהוא צריך לבחור צד), הגישור מאפשר להורים לצאת בהצהרה משותפת ומסודרת.
-
להדגיש קשר הורי קבוע: ההחלטות על הסדרי השהות וההורות מתקבלות מתוך מחשבה על טובת הילדים, מה שמקל על העברת מסר של יציבות הורית גם כשהזוגיות נגמרת.
3 כללי ברזל לתקשורת פרידה עם הילדים
כלל 1: התזמון והמסר המשותף – יציבות מעל הכל
איך עושים את זה נכון?
-
הימנעו מהפתעות: תכננו את השיחה מראש. לא מדברים על פרידה תוך כדי מריבה או רגע לפני השינה.
-
מסר משותף (ככל האפשר): שבּוּ עם הילדים, שניכם יחד, ואמרו: "אמא ואבא קיבלו החלטה קשה. אנחנו כבר לא נחיה יחד כזוג, אבל אנחנו תמיד נהיה אמא ואבא שלכם."
-
הפרדה ברורה: הדגישו שהפרידה היא בין ההורים ואין לה שום קשר להתנהגות הילדים, ציוניהם או מעשיהם. חשוב לשבור כל מחשבה של "הייתי ילד רע ולכן זה קורה".
כלל 2: לשון ה’אני’ והימנעות מהאשמה – מניעת נאמנות כפולה
הטעות הגדולה ביותר של הורים בתהליך פרידה היא לגרור את הילד למאבק הנאמנות ("אבא הרס" או "אמא בחרה").
מה חשוב לזכור:
-
השתמשו בלשון ’אני’: "אני ואבא/אמא מרגישים ש..." או "אנחנו לא מסתדרים יותר כזוג".
-
איסור מוחלט על האשמה: גם אם אתם כועסים, לעולם אל תשתפו את הילדים בפרטי הריב (בגידות, ענייני כסף או סיבות אישיות). הסבירו בפשטות שהקשר הזוגי נגמר כי "אנחנו רוצים דברים שונים" או "פשוט הפסקנו להצליח לחיות ביחד".
-
כבוד הדדי (גם בכעס): במהלך הגישור, המגשר/ת מסייע לשמור על טון מכבד. הקפידו לשמר טון זה גם בשיחה מול הילדים – לעולם אל תזלזלו בהורה השני.
כלל 3: שיחה פתוחה על רגשות ופרקטיקה – מה הלאה?
ילדים זקוקים למידע ספציפי ולידיעה שחייהם הבסיסיים נשארים יציבים.
ענו על השאלות שלהם, גם אם קשה:
-
"מי הולך לגור איפה?" שתפו את המידע על הבית החדש רק כאשר התמונה ברורה ככל האפשר. הדגישו: "אתם לא עוזבים את אבא/אמא, אלא עוברים לגור בשני בתים".
-
"מה עם בית הספר, החברים וחוגים?" הבטיחו להם שאתם תעשו הכול כדי לשמור על שגרת יומם רגילה ככל האפשר. יציבות השגרה היא המפתח לביטחון העצמי שלהם.
-
הכלה רגשית: תנו לגיטימציה לכעס, לעצב, ואפילו להקלה שהם עשויים להביע. אמרו משפטים כמו: "זה בסדר גמור לכעוס עלינו", או "זה מאוד עצוב, ואנחנו עצובים יחד איתכם".
האם הילדים צריכים לפגוש את המגשר?
במקרים רבים, מגשרים ממליצים על "פגישת גישור לילדים" (בנוכחות ההורים או רק עם המגשר, לפי הגיל והצורך). זוהי אינה פגישה שבה הילדים "מחליטים" או "בוחרים", אלא:
-
מרחב בטוח: מקום שבו הם יכולים להביע את צרכיהם וחששותיהם מול גורם ניטרלי.
-
קבלת מידע: המגשר מעביר להם את המידע על ההסדרים שנקבעו בשפה ברורה ומכילה.
-
קול משלהם: הבטחה שההורים באמת הקשיבו וצרכיהם נלקחו בחשבון.
המסר האחרון לילדים חייב להיות ברור: הפרידה היא סוף של פרק אחד, אך ההורות שלכם נמשכת לעד, באהבה ובאחריות משותפת.
יש לכם עוד שאלות לאירית אלישר? כנסו!
הטל’ שלי:050-9790482 המיניסייט
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
