בחזרה להרצל: על רקע הסוגיות הבוערות בחברה הישראלית, רעיונותיו של חוזה המדינה הובאו לדיון בכנס מיוחד
כחלק מאירועי ציון 120 שנים לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, נערך בשבוע שעבר ב”מרכז הרצל” בירושלים כנס ”בחזרה להרצל” ביוזמת ההסתדרות הציונית העולמית, מרכז עזריאלי ללימודי ישראל (מעל”י) באוניברסיטת בן גוריון, המכון למורשת בן-גוריון והקרן הקיימת לישראל.
הכנס נערך מתוך הזדמנות לתיקון חברתי על רקע המשברים שחווה מדינת ישראל לאורך השנה האחרונה. במהלכו של הכנס הביאו לדיון את הערכים והתפיסות שבאים לידי ביטוי בכתביו של הרצל על מנת להראות את ההשפעה שלהם על עיצובה של החברה הישראלית לאורך השנים, וכיצד ניתן ליישם אותם בימים אלו במיוחד בעת המלחמה. ניכר כי שורש הרעיון הציוני והדמוקרטיה הציונית שיצר הרצל באים לידי ביטוי במציאות הישראלית, ומשמשים בסיס להתמודדות העכשווית של החברה הישראלית והעולם היהודי כולו.
בכנס השתתפו יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, דרור מורג, חבר הנהלה וראש המחלקה למעורבות חברתית בהסתדרות הציונית העולמית, פרופ’ פולה קבלו , ראש מרכז עזריאלי ללימודי ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר מוטי פרידמן מהמכון לחקר הציונות וההתיישבות בקק"ל, איתן דוניץ , מנהל המכון למורשת בן-גוריון, אקדמאים ונכבדים נוספים.
דרור מורג, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה למעורבות חברתית, תיקון עולם וטיפוח המורשת הציונית בהסתדרות הציונית העולמית: "בשעה של שבר ושסע, אנו שבים אל הרצל לא כאל פסל שיש להאדירו, אלא כמעיין חי של השראה וחזון. 120 שנים לאחר לכתו, קולו עדיין מהדהד בנבכי נשמתנו הלאומית, קורא להתחדשות ולתיקון. הרצל היה יותר מחוזה מדינה - הוא היה משורר החלום הציוני, שראה רחוק מעבר למציאות המיידית. הוא חלם על מדינה שאינה רק מרחב גיאוגרפי, אלא מפעל אנושי של תקווה. מדינה שבה השוויון יהיה עקרון חיים מהותי. מדינה שבה כל אזרח, ללא הבדל מגדר, דת או מוצא, ייקח חלק מלא בעיצוב החזון המשותף. בימים של אי-וודאות, לאחר אירועי השבעה באוקטובר, משנתו של הרצל מאירה את דרכנו כמגדלור של תקווה. הוא לא הסתפק בבניית המסד הפוליטי להגשמת חזונו, אלא חתר לכינונה של חברה שוויונית, יצירתית ופתוחה. חברה שבה החדשנות החברתית היא נשמת אפה, והחזון הינו כוח מניע להתחדשות מתמדת"
קרדיט צילום: נעמה מרינברג
בכנס השתתפו יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, דרור מורג, חבר הנהלה וראש המחלקה למעורבות חברתית בהסתדרות הציונית העולמית, פרופ’ פולה קבלו , ראש מרכז עזריאלי ללימודי ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ד"ר מוטי פרידמן מהמכון לחקר הציונות וההתיישבות בקק"ל, איתן דוניץ , מנהל המכון למורשת בן-גוריון, אקדמאים ונכבדים נוספים.
דרור מורג, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית וראש המחלקה למעורבות חברתית, תיקון עולם וטיפוח המורשת הציונית בהסתדרות הציונית העולמית: "בשעה של שבר ושסע, אנו שבים אל הרצל לא כאל פסל שיש להאדירו, אלא כמעיין חי של השראה וחזון. 120 שנים לאחר לכתו, קולו עדיין מהדהד בנבכי נשמתנו הלאומית, קורא להתחדשות ולתיקון. הרצל היה יותר מחוזה מדינה - הוא היה משורר החלום הציוני, שראה רחוק מעבר למציאות המיידית. הוא חלם על מדינה שאינה רק מרחב גיאוגרפי, אלא מפעל אנושי של תקווה. מדינה שבה השוויון יהיה עקרון חיים מהותי. מדינה שבה כל אזרח, ללא הבדל מגדר, דת או מוצא, ייקח חלק מלא בעיצוב החזון המשותף. בימים של אי-וודאות, לאחר אירועי השבעה באוקטובר, משנתו של הרצל מאירה את דרכנו כמגדלור של תקווה. הוא לא הסתפק בבניית המסד הפוליטי להגשמת חזונו, אלא חתר לכינונה של חברה שוויונית, יצירתית ופתוחה. חברה שבה החדשנות החברתית היא נשמת אפה, והחזון הינו כוח מניע להתחדשות מתמדת"
קרדיט צילום: נעמה מרינברג
דניאל סידון | אורי צרור יחסי ציבור
