מרוויחים טוב אבל הכסף נעלם? 3 המקומות שבהם משפחות מאבדות אלפי שקלים בחודש
קל להאשים את הקפה בדרך לעבודה או קנייה קטנה באינטרנט, אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשהוצאות שנראו פעם קטנות או חד-פעמיות הופכות לחלק קבוע מרמת החיים שלנו - ואנחנו כבר כמעט לא שמים לב אליהן.
מכירים את התחושה הזאת? המשכורת נכנסה, ההכנסה המשפחתית אפילו לא רעה, לא קניתם החודש רכב חדש ולא יצאתם לחופשה יקרה - ובכל זאת, בסוף החודש מסתכלים על חשבון הבנק ושואלים: לאן הלך כל הכסף?
זו שאלה שאני פוגש לא מעט אצל משפחות. ולעיתים היא מטרידה דווקא משפחות שמרוויחות יפה. הן יודעות כמה כסף נכנס הביתה בכל חודש, אבל כשהן מסתכלות שנה, שלוש או חמש שנים אחורה, הן מגלות שההכנסה הייתה טובה - וההון שלהן כמעט שלא גדל.
ברוב המקרים הכסף לא נעלם בגלל הוצאה אחת גדולה. הוא נעלם בשקט, דרך עשרות החלטות קטנות שחוזרות על עצמן בכל חודש. מבחינתי יש שלושה מקומות מרכזיים שבהם זה קורה.
- הוצאות קטנות שהפכו לקבועות
קל להאשים את הקפה בדרך לעבודה או קנייה קטנה באינטרנט, אבל הבעיה האמיתית מתחילה כשהוצאות שנראו פעם קטנות או חד-פעמיות הופכות לחלק קבוע מרמת החיים שלנו - ואנחנו כבר כמעט לא שמים לב אליהן.
עוד שירות סטרימינג, אפליקציה בתשלום, ביטוח שלא בדקנו שנים, חבילת תקשורת שהתייקרה, משלוחי אוכל, מנוי שכמעט לא משתמשים בו, רכישות קטנות בכרטיס האשראי ותשלומים שפרסנו לפני חודשים וכבר שכחנו מהם.
כל הוצאה כזאת בפני עצמה אולי לא משנה את מצב המשפחה. אבל אם מצטברים 1,500-2,000 ₪ בכל חודש שלא באמת תכננו להוציא, מדובר בעשרות אלפי שקלים בשנה. המטרה אינה להפסיק לחיות או לוותר על כל הנאה. המטרה היא לדעת על מה אנחנו בוחרים להוציא כסף - ועל מה אנחנו מוציאים פשוט מכוח ההרגל.
- המחיר שאנחנו משלמים על חובות והלוואות
הלוואה יכולה להרגיש כמו פתרון. צריך להחליף רכב? לוקחים הלוואה. החודש היה יקר? משתמשים במסגרת האשראי. הצטברו הוצאות? פורסים לתשלומים. כל עוד ההחזר החודשי נראה סביר, קל לחשוב שהכול בשליטה.
אבל לחוב יש מחיר. אנחנו לא מחזירים רק את הכסף שלקחנו; אנחנו משלמים גם ריבית ולעיתים עמלות ועלויות נוספות. וככל שהחוב יקר יותר ונמשך זמן רב יותר, יותר מההכנסה העתידית שלנו כבר משועבדת להחלטות שקיבלנו בעבר.
אני פוגש משפחות שיודעות לומר בדיוק כמה הן משלמות בכל חודש על הלוואות, אבל לא תמיד יודעות כמה חוב נשאר להן בסך הכול, באילו ריביות ומתי כל הלוואה מסתיימת. כשמצטברות כמה הלוואות במקביל למשכנתה ולמסגרת אשראי, חלק משמעותי מההכנסה כבר אינו פנוי לבניית העתיד.
איחוד הלוואות או מחזור יכולים במקרים מתאימים לשפר תזרים ולהקטין עומס, אבל הם אינם תחליף לטיפול בסיבה שבגללה נוצר החוב. אם טיפלנו רק בחוב ולא בהתנהלות שיצרה אותו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו שוב באותו מקום בעוד שנתיים או שלוש.
- ההכנסה עולה - ורמת החיים עולה יחד איתה
קיבלתם העלאה בשכר או שהעסק התחיל להכניס יותר. לכאורה, זה הרגע שבו המצב הכלכלי אמור להשתפר במהירות. אבל לעיתים הרכב משתדרג, החופשה נעשית יקרה יותר, יוצאים יותר למסעדות וההוצאות הקבועות עולות בהדרגה.
אף אחת מההחלטות האלה אינה בהכרח שגויה. הבעיה מתחילה כאשר כל עלייה בהכנסה הופכת כמעט אוטומטית לעלייה בהוצאות. כך משפחה יכולה להרוויח הרבה יותר מאשר לפני כמה שנים, לחיות ברמת חיים גבוהה יותר - אבל לא לצבור יותר הון.
לדוגמה, אם ההכנסה גדלה ב-5,000 ₪ בחודש והמשפחה הייתה מפנה מחצית מהתוספת לצבירת הון, מדובר ב-30,000 ₪ בשנה. אבל אם כל התוספת נבלעת מיד ברמת החיים החדשה, מבחינת יכולת הצבירה כמעט שום דבר לא השתנה.
העיקרון ששינה לי את הדרך: לשלם לעצמנו קודם
לפני כעשור קראתי את הספר "אבא עשיר אבא עני" של רוברט קיוסאקי. למעשה, חזרתי אליו כמה פעמים. אני לא בהכרח מסכים היום עם כל רעיון שמופיע בו, אבל עיקרון אחד נשאר איתי עד היום: "שלמו לעצמכם קודם".
רוב המשפחות פועלות כך: נכנסת המשכורת, משלמים משכנתה, כרטיסי אשראי, חשבונות, קניות, בילויים והלוואות - ואז בודקים מה נשאר לחיסכון. ולעיתים קרובות לא נשאר.
לשלם לעצמנו קודם לא אומר להתעלם מחשבונות או להתחמק מהתחייבויות. זה אומר להחליט מראש שחלק מההכנסה מיועד גם לעתיד שלנו - לקרן חירום, להקטנת חובות או לצבירת הון - ולתכנן את שאר התקציב בהתאם.
אז איך מתחילים?
לא צריך להפוך את הבית למחלקת הנהלת חשבונות. אפשר להתחיל בפעולה פשוטה: לעבור על שלושה חודשים של חשבון הבנק וכרטיסי האשראי, לחלק את ההוצאות לקבוצות ולבדוק מה באמת קורה לכסף.
אחר כך שואלים ארבע שאלות: כמה נטו נכנס בכל חודש? כמה באמת יוצא בממוצע? כמה אנחנו משלמים על הלוואות והתחייבויות? וכמה כסף עובר באופן מתוכנן לבניית העתיד שלנו?
המטרה היא לא לקצץ בכל מחיר. המטרה היא לבחור. אם חופשה משפחתית חשובה לכם - תכננו לה כסף. אם אתם אוהבים מסעדות - אין שום סיבה להרגיש אשמים. אבל כדאי שגם העתיד הכלכלי שלכם יקבל מקום קבוע בתקציב.
הכסף לא באמת נעלם
הכסף שלנו לא באמת נעלם. הוא פשוט קיבל תפקידים אחרים לפני שנתנו תפקיד לעתיד שלנו.
חלק ממנו הלך להוצאות קטנות שהפכו להרגל. חלק שילם את המחיר של חובות והחלטות מהעבר. וחלק מימן רמת חיים שעלתה יחד עם ההכנסה.
ברגע שיודעים לאן הכסף הולך, אפשר להתחיל להחליט לאן אנחנו רוצים שהוא ילך. לא חייבים לשנות הכול בחודש אחד. מתחילים ממיפוי, בוחרים מה חשוב לנו, נותנים לעתיד מקום קבוע בתקציב - ופעם בשנה בודקים אם באמת התקדמנו.
צבירת הון לא מתחילה ביום שבו נרוויח מספיק. היא מתחילה ביום שבו נחליט שחלק מהכסף שאנחנו מרוויחים היום מיועד גם למשהו שנרצה לבנות מחר.
משה ועקנין, אור-אל ייעוץ משכנתאות ופיננסים
לקריאת המאמר המלא באתר אור-אל: לאן נעלם הכסף? 3 המקומות שבהם משפחות מאבדות אלפי שקלים בחודש
המידע בכתבה הוא כללי ונועד לצורכי ידע והמחשה בלבד. אין בו ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני או המלצה לביצוע פעולה פיננסית. החלטות כלכליות יש לקבל בהתאם לנתונים, לצרכים ולמטרות האישיות של כל משפחה.
| דברו איתנו ב | |
| רוצים עוד פרטים? כנסו! | |
